יום רביעי, 2 במרץ 2011

בעד או נגד חיפוש עבודה

שיקספיר קבע את המשפט הידוע לפני שנים רבות "להיות או לא להיות זו השאלה?...מאז כולנו משליכים דילמות בחיינו על המשפט הזה,שיקספיר קבע את המשפט הידוע לפני שנים רבות "להיות או לא להיות זו השאלה?...מאז כולנו משליכים דילמות בחיינו על המשפט הזה,

לחפש עבודה או לא לחפש עבודה? זו השאלה...

אף פעם זה לא זמן טוב לחפש עבודה כי מי מאיתנו באמת אוהב שינויים?

אבל לצערנו הרב בעידן ההייטק, להיות או לא להיות לחפש או לא לחפש. זו שאלה שעולה הרבה...

בבלוג זה אינני מתייחסת לנסיבות מקלות כמו סגירת חברה או פיטורין על רקע קיצוצים. אני מתייחסת בעיקר למצבים בהם היוזמה מגיעה מצד המועמד.

אז קודם כל נתחיל מהסיבות הלגיטימיות בעיני לחפש עבודה:

1. שכר נמוך ביחס לשוק - המועמד עובד בחברה כבר מעל שנתיים, עושה את עבודתו נאמנה והמעסיק אינו מוכן להעלות את שכרו.

המועמד ניסה להעלות את השכר בישחות אך הבין כית ניתקל בחסם.

2. הנסיעות הפכו להיות מאוד קשות וגוזלות זמן יקר - המועמד עובד במקום כבר מעל לשנה ומבין שאין ברירה אלא לחפש עבודה שקרובה לבית ויפה שעה אחת קודם.

3. הבוס הוחלף וכעת לא כיף לעבוד בעבודה - המועמד הבין שהגיע לעבוד במקום העבודה בשל הבוס שראיין אותו וגייס אותו והנה הוא עזב, המועמד נתן צ'אנס לבוס החדש

אך הוא מבין שאנו מעריך אותו מקצועית, לא לומד ממנו דבר ויתרה מכך הבוס אינו מתפקד כמו שצריך.

4. החברה נכנסה לקשיים כלכליים, אין גיוסי עובדים, אין תקציבי פיתוח.

5. שיעמום - חוסר עניין להתפתח ולהתקדם. מעין תקיעות תעסוקתית.

6. שעות עבודה מרובות מעל לכל פורפורציה

7. תחושות מיצוי שהגיעו לאחר מספר שנים בחברה ובתפקיד

8. הבטחות שלא קויימו מצד המעסיק כמו למשל שיהפוך להיות ראש צוות לאחר שנה ודבר לא קורה.

9. שינוי תפקיד בעל כורחי - החברה עשתה שינוי ארגוני והזיזה את המועמד מהצוות אליו השתייך

10. רצון לעבור תפקיד באופן אופקי כמו למשל מבודק תוכנה למפתח דבר שלא מתאפשר במקום העבודה הנוכחי.

עשרת הדוגמאות הללו הינן דוגמאות שאני רואה בהן סיבות לגיטימיות לחיפוש עבודה וכאשר אני שומעת אותן ממועמדים אני ממשיכה בתהליך שלי לעזור להם למצוא עבודה.

אך חשוב לזכור שלמרות הסיבות הללו ישנן גם הרבה סיבות מדוע לא לחפש עבודה, מה שאומר שכל נושא חיפוש העבודה מבחינת קבלת ההחלטה יכול להיות מאוד מורכב.

למשל:

1. איך אני אחפש עבודה בצורה דיסקרטית?

2. על מנת לעזוב את מקום העבודה אני אהיה חייב לתת לפחות חודשיים...

3. אני לא בטוח שיש לי את הכוח הנפשי להתחיל מחדש

4. יש לי יותר מידי קפיצות בקורות החיים

5. אאולי בעצם אני לא סובל עד כדי כך

6. סה"כ טוב לי פה חברתית

7. אני מאמין בחברה גם אם אני לא מוצא את מקומי

והסיבות יכולות להיות עוד רבות.

משיחות שיש לי עם מועמדים לאורך השנים, אני יכולה לומר דבר אחד עיקרי - את התשובה אתם לא צריכים לקבל לפני החיפוש אלא תוך כדי החיפוש. מאוד יכול להיות שעם החיפוש תגיעו למסקנה כי המקום עבודה שלכם הוא טוב מספיק, יכול להיות שהמוטיבציה לעזוב רק תעלה אבל מה שבטוח תיקחו בחשבון את השיכלול, כלומר, לא לפגוע בהמשכיות הקורות חיים, לא לחפש עבודה אם הזמן שאתם עובדים בחברה יהיה חייב להירשם בקורות החיים והוא מועט מידי, לא לחפש עבודה בצורה כזו שתיפגע בנושא הממליצים ולא לחפש עבודה סתם כך. שתהיה לכם סיבה הגיונית ולגיטימית וכך גם תוכלו למלא אותה.

מה דעתכם?

לחפש עבודה או לא לחפש עבודה? זו השאלה...

אף פעם זה לא זמן טוב לחפש עבודה כי מי מאיתנו באמת אוהב שינויים?

אבל לצערנו הרב בעידן ההייטק, להיות או לא להיות לחפש או לא לחפש. זו שאלה שעולה הרבה...

בבלוג זה אינני מתייחסת לנסיבות מקלות כמו סגירת חברה או פיטורין על רקע קיצוצים. אני מתייחסת בעיקר למצבים בהם היוזמה מגיעה מצד המועמד.

אז קודם כל נתחיל מהסיבות הלגיטימיות בעיני לחפש עבודה:

1. שכר נמוך ביחס לשוק - המועמד עובד בחברה כבר מעל שנתיים, עושה את עבודתו נאמנה והמעסיק אינו מוכן להעלות את שכרו. המועמד ניסה להעלות את השכר בשיחות אך הבין כי ניתקל בחסם.

2. הנסיעות הפכו להיות מאוד קשות וגוזלות זמן יקר - המועמד עובד במקום כבר מעל לשנה ומבין שאין ברירה אלא לחפש עבודה שקרובה לבית ויפה שעה אחת קודם.

3. הבוס הוחלף וכעת לא כיף לעבוד בעבודה - המועמד הבין שהגיע לעבוד במקום העבודה בשל הבוס שראיין אותו וגייס אותו והנה הוא עזב, המועמד נתן צ'אנס לבוס החדש אך הוא מבין שאנו מעריך אותו מקצועית, לא לומד ממנו דבר ויתרה מכך הבוס אינו מתפקד כמו שצריך.

4. החברה נכנסה לקשיים כלכליים, אין גיוסי עובדים, אין תקציבי פיתוח.

5. שיעמום - חוסר עניין להתפתח ולהתקדם. מעין תקיעות תעסוקתית.

6. שעות עבודה מרובות מעל לכל פורפורציה

7. תחושות מיצוי שהגיעו לאחר מספר שנים בחברה ובתפקיד.

8. הבטחות שלא קויימו מצד המעסיק כמו למשל שיהפוך להיות ראש צוות לאחר שנה ודבר לא קורה.

9. שינוי תפקיד בעל כורחי - החברה עשתה שינוי ארגוני והזיזה את המועמד מהצוות אליו השתייך

10. רצון לעבור תפקיד באופן אופקי כמו למשל מבודק תוכנה למפתח דבר שלא מתאפשר במקום העבודה הנוכחי.

עשרת הדוגמאות הללו הינן דוגמאות שאני רואה בהן סיבות לגיטימיות לחיפוש עבודה וכאשר אני שומעת אותן ממועמדים אני ממשיכה בתהליך שלי לעזור להם למצוא עבודה.

אך חשוב לזכור שלמרות הסיבות הללו ישנן גם הרבה סיבות מדוע לא לחפש עבודה, מה שאומר שכל נושא חיפוש העבודה מבחינת קבלת ההחלטה יכול להיות מאוד מורכב.

למשל:

1. איך אני אחפש עבודה בצורה דיסקרטית?

2. על מנת לעזוב את מקום העבודה אני אהיה חייב לתת לפחות חודשיים...

3. אני לא בטוח שיש לי את הכוח הנפשי להתחיל מחדש

4. יש לי יותר מידי קפיצות בקורות החיים

5. אולי בעצם אני לא סובל עד כדי כך

6. סה"כ טוב לי פה חברתית

7. אני מאמין בחברה גם אם אני לא מוצא את מקומי

והסיבות יכולות להיות עוד רבות.

משיחות שיש לי עם מועמדים לאורך השנים, אני יכולה לומר דבר אחד עיקרי - את התשובה אתם לא צריכים לקבל לפני החיפוש אלא תוך כדי החיפוש. מאוד יכול להיות שעם החיפוש תגיעו למסקנה כי המקום עבודה שלכם הוא טוב מספיק, יכול להיות שהמוטיבציה לעזוב רק תעלה אבל מה שבטוח תיקחו בחשבון את השיכלול, כלומר, לא לפגוע בהמשכיות הקורות חיים, לא לחפש עבודה אם הזמן שאתם עובדים בחברה יהיה חייב להירשם בקורות החיים והוא מועט מידי, לא לחפש עבודה בצורה כזו שתיפגע בנושא הממליצים ולא לחפש עבודה סתם כך. שתהיה לכם סיבה הגיונית ולגיטימית וכך גם תוכלו למלא אותה.

מה דעתכם?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה